והאישה, בזמן שהיא לבד, או סתם מחכה לי במקום, או ממשיכה לטייל בשוק עם עירום, אבל כבר בלי נוכחותי

זה גורם לה להתרגש עוד יותר. ולפעמים אשתי הולכת איתי למכונית כדי לדון ברגשות, ברושמים ובמצב הרוח שלנו, ולהחליט אם זה עדיין לא בסדר, או לא. או להגניב עוד קצת, אבל איכשהו אחרת.
וככה אנחנו לפעמים בוחרים נעליים-אני מדבר על מקרה אחד.
בשורות הנעליים הכל אותו דבר, רק שיש ספסל ללקוח לנסות נעליים. וכפי ששמנו לב, אם הקונה הפוטנציאלי הוא אישה והמוכר הוא גבר, אז הוא מתיישב מול האישה היושבת, ולכאורה עוזר לה לנעול נעליים. למעשה, המוכר פשוט מנצל את ההזדמנות להסתכל על אישה בין הרגליים, מתחת לחצאית. כי אם אישה בגיל שלא מתאימה לטעמו ולאינטרסים של המוכר, הוא לא עושה את הניסיון הקל ביותר לעזור לה במשהו מלבד להוציא את הזוג הנכון מהמיכל-מחסן שעומד מאחוריו.
דירות דיסקרטיות אצל אשתו עם נחש, אשר נפתח מלמטה ומלמעלה. לכן, לאחר שהעלתה את האבזם התחתון לרמה ממש מתחת לכוס, האישה בחרה זוג נעליים על המדף, חיכתה עד שהסוחר ימצא את הגודל הנכון במיכל שלו, והתיישב על הספסל המוכן, רגליים מעט פרושות זו מזו. אני לא יודע אם המוכר הגיב לאישה הצעירה, או במבטו החריף הבחין באיזה מראה ייפתח אם ישקע, אבל הוא ממש נפל על ברכיו מול ליסה והציע לעזור לה לנעול את נעליה. האישה הניחה את הגרב על הרגל בעצמה, תוך שהיא ממקמת את הדירות הדיסקרטיות עד כדי כך שהסוחר הסמיק. ואז הוא לקח את הרגל של אשתי, ומשך אותה לעברו וקצת הצידה, ובכך פרש את רגליו וחשף לעצמו נוף נהדר של הכוס המגולח של אשתו, ואפילו רטוב מאוד אחרי מפגשי חשפנות.

ההליך בדירות דיסקרטיות לובש שתי נעליים לקח חמש דקות

הסוחר לא מיהר, ואשתו לא התנגדה ופרשה את רגליה עוד יותר. שמתי לב שהיא מחליפה מבטים עם המוכר. בעיני אשתי קראו תאווה, שובבות ומוכנות. בעיני המוכר הייתה רק תאווה. האישה קמה, עברה מעט, הפנתה את גבה למוכר והתכופפה קדימה, בלי לכופף את ברכיה – כביכול, לתקן את התחת ליד הנעליים. הנוף שנפתח בפנינו עם המוכר היה פשוט מדהים! במיוחד עבור המוכר שעדיין ישב. הוא נראה טוב יותר מלמטה. תחת רחב ומעורר תיאבון, ומתחתיו כופתה מגולחת נקייה עם חריץ באמצע. והחריץ הזה כל כך רטוב שהשמש משחקת בו בוהק. וטיפה נמתחת מהחריץ, תלויה על חוט חוט.
כשאשתי הראתה סטריפטיז בשורות, שמחתי שלבשתי דירות דיסקרטיות רחבות, והזין העומד לא הדגיש אותי במיוחד. אבל אז הרגשתי שיש תלולית בולטת מאוד על המכנסיים הקצרים שלי. הייתי צריך לעלות על הארנק של אשתי כדי לכסות את הגבעה הזו.
לאחר שהסתובבה עוד קצת, אשתו התיישבה שוב על הספסל והושיטה את רגלה לסוחר כדי להוריד נעליים. ואז דירות דיסקרטיות שנייה. לאחר סיום הליך הסרת הנעליים, האישה, שישבה עם רגליה פרושות, הביטה בעיני הסוחר ושאלה: – האם תהיה הנחה? המוכר מצא את עצמו עם ניסיון. לאחר מחשבה, הוא אמר: – עור 5%. הוא היסס כמה שניות והוסיף: ואם אתה מוצץ-10% עור. אשתי הביטה בי, כיסיתי את עיניי. פירוש הדבר בשפה שלנו שלא אכפת לי והאישה צריכה להחליט בעצמה. והיא קיבלה את זה, ואמרה למוכר: עבור 10% אני לא אתפשט, אבל עבור 15% אני אסיר הכל וארשה לי לגעת בי. המוכר כבר צרח בהפתעה. אבל הוא הרים את עצמו במהירות ובקול רם-לאחרים-אמר: – בוא נלך למחסן, נבחר נעליים לפי גודל וסגנון. הוא עזר לאשתו לעלות מהספסל, והם הלכו למחסן המכולות.